אם היית מרגישה לשוקולד את מה שאת מרגישה למלפפון, הסיפור שלך עם אוכל היה משתנה לחלוטין.

ועכשיו בהרחבה :מה את מרגישה כלפי מלפפון? כנראה שתגידי : ירק טעים/ לא טעים/ נחמד בסלט/ זורם בסנדביץ..

ולפעמים יש לך בבית מלפפון, אולי אפילו רוב הזמן אבל המלפפון לא מסעיר את עולמך.זאת אומרת, אם יש במגירת הירקות או אין את משלבת אותו בארוחות, עם הקוטג, עם החביתה, עם הטופו..

את כנראה לא מוצאת את עצמך חושבת על המלפפון שוב ושוב ושוב ושוב .. למה?! כי זה ״כולה״ מלפפון.

כי אף אחד [לפחות מהידוע לי] לא כתש את המלפפון בתוך עולם הדיאטות אף אחד לא סיפר שהוא הדבר הכי גרוע ומזיק שיש את לא חושבת עליו שהוא ישמין אותך וכו׳.. את לא מחזיקה לגביו אמונות שליליות. וזה בדיוק העניין. את מחזיקה אמונות שליליות על אוכל והן מפעילות את האכילה שלך.  כשנשחרר את האמונות השליליות ונתבונן על שוקולד כמו על מלפפון השוקולד יהיה פי מאה פחות מעניין. עכשיו נכון שתזונתית יש ביניהם הבדל, אבל זה לא מעניין בכלל כי ברגע שאנחנו חושבות שוב ושוב ושוב על מאכל מסוים אנחנו אוטומטית רוצות ממנו יותר הוא הופך ליותר מפתה, ליותר מעניין, ליותר מרגש, ליותר חשוב, ליותר ויותר, ומתעסקות בו יותר, ובסוף גם.. אוכלות ממנו יותר.

כי התעסקות מוגברת מובילה לאכילה רגשית. [מנגנון השרדותי פשוט שמותקן במוח של כולנו] אז במקום לנסות להמנע משוקולד, להפחית שוקולד, את צריכה לנסות להוריד את ההתעסקות משוקולד.

ואז יהיו ימים שתאכלי יותר שוקולד, ויהיו ימים שבכלל לא תחשבי עליו.. אבל שוקולד לא יהיה מרגש, בדיוק כמו מלפפון

איך לגרום לשוקולד להרגיש כמו מלפפון?

זה בדיוק השינוי העמוק שקורה אצלנו בתזונה קשובה 🙂